ממציא שיטת האימון פילאטיס, ג'וזף פילאטיס, היה בילדותו ילד חולני וחלש אשר סבל מאסטמה, דלקות פרקים ורככת ראומטית. פילאטיס נולד בגרמניה בשנת 1880 למשפחה בעלת מודעות גבוהה מאוד לפעילות גופנית ובריאות – אביו היה מתעמל נושא פרסים ואימו נטורופאטית. פילאטיס, שהיה אוטודידקט כבר מילדותו, התעניין בספרי אנטומיה ותנועה של בני אדם ובעלי חיים והחל להתאמן בשלל סוגי אימונים גופניים; פיתוח גוף, צלילה, סקי, איגרוף, לוליינות, יוגה ועוד. בעזרת אימונים יומיומיים הצליח להתחזק ובגיל 14 גופו הפך למודל בשיעורי אנטומיה.    

פילאטיס ששאף להשיג שלמות פיזית ומנטאלית הושפע מאוד מתורות מערביות ומזרחיות כאחד ובמיוחד מהפילוסופיה היוונית והרומית העתיקה.
 
בהיותו לוליין בקרקס הגיע לאנגליה בשנת 1912 וכעבור שנתיים, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נעצר. במחנה המעצר לימד היאבקות והגנה עצמית, ושם התפתחה שיטת התרגילים לה קרא מאוחר יותר בשם "contrology". מכשירי השיקום הראשונים היו קפיצים המחוברים למיטות שנועדו לסייע לחולים שרותקו למיטותיהם.
 
לאחר המלחמה שב פילאטיס לגרמניה וספג השפעות רבות מטכניקות הוליסטיות מזרחיות- אירופאיות כגון רפואה הוליסטית, מדיטציה, הומיאופטיה, טיפול בטריגר פוינטס ומחול מודרני. לאחר כמה שנים כאשר התבקש לאמן את הצבא הגרמני החליט להגר לארצות הברית, ובדרכו לשם פגש אחות צעירה, שלימים הפכה לאישתו ולשותפתו בלימוד השיטה ופיתוחה. 

עם החיים החדשים בניו יורק פתח הזוג סטודיו שמשך מתאגרפים, רקדנים, אמני קרקס, ספורטאים ואף אנשי החברה הגבוהה.  
 
 
פילאטיס כתב שני ספרים: "your health" בשנת 1934 ו- "return to life" בשנת 1945. ספרים אלה מהווים תיעוד לפילוסופיה שלו בדבר החשיבות המנטאלית ורוחנית של אימון הפילאטיס. בספריו כתב כי אם משנתו הייתה הופכת לנחלת הכלל ומועברת במוסדות הלימוד השונים, הרי שכל תחומי החיים היו משתפרים. לדבריו היה בכוח שיטתו לשים קץ לסבל האנושי, להפחית את השימוש בבתי חולים, בבתי חולים לחולי נפש ואף בבתי כלא, ולכן פילאטיס עבד קשה מאוד על מנת לקדם את משנתו. הוא נתן הרצאות והדגמות למומחים בתחום הבריאות, לימד בבסיסים של הצבא באזור ניו יורק, הכין לוחות של תרגילים ומכר את הציוד שלו בימי שבת ב"מייסיס"
 
גו'זף פילאטיס היווה דוגמא חיה לשיטה אותה פיתח, לימד והטיף לחיות לפיה. על פי אחד הציטוטים שלו הוא לעולם לא לקח משככי כאבים ומעולם לא סבל מפציעה כלשהי (נקע/שבר בעיות בעמוד השדרה וכד'). לאחר מותו באוקטובר 1967 בגיל 87, אישתו קלרה, המשיכה ללמד ולנהל את הסטודיו מס' שנים נוספות עד שפרשה בשנת 1970, ונפטרה בשנת 1976.